יבנה: 'תרבות הגישור – דיאלוג אחר' במשפחה ובמערכת החינוך ביבנה
ביבנה מסמיכים תלמידים מכיתות ה' כמגשרים לפתרון סכסוכים בדרך בלתי אלימה.
ראש עיריית יבנה, צבי גוב-ארי החליט להפעיל החל משנת הלימודים הנוכחית תכנית חדשה בבתי הספר היסודיים במסגרתה עוסקים תלמידי כיתות ה' בגישור ופתרון קונפליקטים תוך פיתוח מיומנויות תקשורת של הקשבה ומחשבה יוצרת.
תוכנית 'תרבות הגישור' מופעלת ביוזמה ובמימון של עיריית יבנה בשיתוף 'המרכז לדיאלוג אחר'. במסגרת התוכנית התקיימו בשבעה בתי הספר סדנאות לתלמידי כיתות ה' ובמקביל סדנאות להורים ולצוותי המורים. ייחודיות התוכנית הינה בהיותה מערכתית, העוסקת בהעצמת כלל הקהילה הבית-ספרית.
תלמידי כיתות ה' למדו, במקביל להוריהם, את תוכנית 'תרבות הגישור' (8 מפגשים) ובהמשך נבחרו בכל ביה"ס 20 תלמידים שהוכשרו ב'סדנת גישור' (13 מפגשים) לתפקידם כמגשרים. בסך הכל, כ- 160 תלמידים מגשרים סיימו בהצלחה את סדנת הגישור והחלו לתפקד כמגשרים בבתי הספר.
בסדנאות הורים, למדו ההורים בדרך חווייתית ומעניינת, תכנים רבים ומגוונים כגון יישום שפת הגישור כדרך חיים, טיפוח אווירה משפחתית נעימה, מאפשרת ומכבדת, עידוד במשפחה, חיזוק הביטחון העצמי של הילד, פיתוח מיומנויות תקשורת – הקשבה, אסרטיביות, הבנת הקשר בין מחשבה-רגש-התנהגות ועוד. הורים שהשתתפו בסדנה מעידים על שינויים שנעשו הן בעבודתם והן במשפחותיהם.
ראש העיר, צבי גוב-ארי משוכנע כי הגישור מסייע בפתרון בלתי אלים לסכסוכים, מחזק את הכבוד ההדדי בדרך של הקשבה ובעיקר מספק לתלמידי העיר כלי חשוב לחיים. "אנו שואפים להפוך את תהליך הגישור לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום בתרבות בית הספר והשפעתו ניכרת באקלים החברתי-חינוכי. תכנית זו תתקיים במחזוריות כאשר בכל שנה יפתח מחזור ושכבה ו' תתפקד כ'מגשרת'. בשנה השלישית חטיבת הביניים תאכלס תלמידים מגשרים וכפועל יוצא מהתכנית בתי הספר ישפרו את האקלים הבית-ספרי לתרבותי, סובלני, אוהד ומבין יותר. יש לראות בתכנית זו כתהליך אסטרטגי לשינוי מהותי גם בכל הקשור למוגנות הילדים בבית הספר ".
תגובות אוהדות הגיעו מכל בתי הספר שהשתתפו בפרויקט. מנהלים, מורים, הורים ותלמידים מוקירים ומודים על תרומת התוכנית ועל חשיבותה. מנהלת ביה"ס ביאליק, עפרה ברוך מספרת כי "מהרגע שבו התחלנו ללמוד את "השפה הגישורית", דרכי ההתמודדות של התלמידים הפכו לבעלות משמעות רחבה יותר ואף השכילו להבין שישנן דרכים לפתור מחלוקות. התלמידים עברו שינוי בדרכי החשיבה והתגובה ויחד עם זאת הם הפנימו שתהליך הגישור אינו עוסק ב"צודקים" וב"אשמים", אלא מברר מהם הצרכים האמיתיים של כל צד ואף מהווה אמצעי להתמודדות עם שונות ללא שיפוטיות".
אלינור אוחיון שהשתתפה בסדנת ההורים ציינה כי "אנו ההורים רואים חשיבות גדולה בהפעלת התוכנית לתלמידים ולהורים שאפשרה לכולנו למידה והנאה. אנו מקווים להמשך שיתוף פעולה וסדנאות נוספות".
רחל מהרי, תלמידת כתה ה' (מגשרת) בביה"ס 'אביר יעקב' סיפרה כי "למדתי איך לפתור סכסוכים בין ילדים. הילדים יכולים ללמוד איך לפתור את הסכסוכים שלהם ולא לריב יותר על מנת שיהיו רגועים ושמחים יותר. אני יכולה לומר שהשתניתי לטובה מאז שאני לומדת בסדנת גישור, בכך שאני מנסה להתרחק ממריבות ותמיד מחפשת דרך טובה יותר לפתור בעיות".
עמליה סוויסא, מנהלת ביה"ס רמות ויצמן: "התוכנית מאפשרת לתלמידי ביה"ס להיחשף לדרך חדשה לפתרון סכסוכים וקונפליקטים כל זאת בדרכי נועם, בהבנה ובידיעה שניתן להגיע לפתרונות אשר יוסכמו על הצדדים. גם ההורים חוו בדרך יצירתית את תהליך הלמידה שילדיהם עברו. ההורים הביעו תמיכה, שמחו על הבחירה של הנושא וזכינו לשיתוף פעולה פורה של קהילת ההורים בבית הספר".
הרב עובדיה מאנע, מנהל ביה"ס 'נעם' הודה לראש העיר על "הפרויקט החשוב שעברו צוות ביה"ס, תלמידינו, תלמידי כיתות ה' והוריהם שעסקו בכלים משמעותיים לחיי היומיום, לימוד שפה חדשה ומרתקת עם היכולת להקשיב ולשתף, ללמוד לגשר על הפערים בדעות, מחשבות ומעשים. תודה על מתן ההזדמנות, על מימון הפרויקט והזכות להיות שותפים בתהליך חשוב זה".
אורנה גילת, מייסדת ומנהלת המרכז ל'דיאלוג אחר' מסכמת: "האתגר האמיתי במפגש בין הגישור לתחומי ביה"ס והמשפחה, הינו בהפיכתו לגורם משמעותי- הן ככלי יעיל וישים בפתרון בעיות והן כשפה, תרבות ודרך חיים".